ארכיון חודשי: פברואר 2010

אלוהים שלי, רציתי שתדע

זוכרים את ההגרלה הגדולה של טנטי בקי? (אם לא, פשוט תציצו פה בבאנר מימין). אממה? טוענים שדווקא ביום שישי המיועד עומדת להיות סופה מטורפת. גזעי, דחינו את ההגרלה הגדולה בשבוע. אבל על קרנבל פורים שלנו אנחנו ממש לא מתכוונות לוותר, אז אנחנו פונות ללב שלכם, אל תשאירו אותנו לבד בגשם ועוד מחופשות. אתם קובעים – קרנבל פורים או הקיץ של אביה. שישי, 26/2, משעה 12:00. עד 40% הנחה על כל קולקציית היבוא לכבוד פורים. נתראה, אה?

ולעניינינו,

אלוהים אדירים, גילינו מותג בשם "אלוהים". הייתם מאמינים? בכלל רצינו ללהג קצת על שבוע האופנה הניו-יורקי שהצליח לרתק אותנו בימים האחרונים כמעט כמו ערוץ 20 והצליח לגרום לנו להזיל דמעה כמעט כמו שמערכת היחסים של אלירז ואלין מצליחה. ואל תגידו שאתם לא התלחלחתם למראה תצוגת המחווה לזכרו של אלכסנדר מקווין.

אבל סך הכול, קצת התבאסנו לראות שהארון החורפי שלנו לשנה הבאה עומד להיות שחור-לבן-אפור ולהיראות בעיקר גברי ומחויט. אז במקום להתבכיין החלטנו להכיר לכם שלושה מותגים שגילינו רק לאחרונה, אחד מהם נקרא כאמור, אלוהים והוא שייך למעצבת מלאזית בשם סברינה גו.גו השיקה את הלייבל הפרטי שלה בינואר 2009 ועל אלוהים היא כותבת:
Elohim is Jehovah, God of creativity
Elohim is the motivation for the collection

Lewisnyc הוא מותג באווירה וינטג'ית של מעצבת צעירה בשם אליסון לואיס והקולקציה הקיצית והחדשה שלה עושה חשק רציני לקיץ.day glow vintage הוא מותג סינגפורי חובב וינטג' עם בגדים באווירה יומיומית עם טעם של פעם ומחירים לא הכי נוחים ביחס לסחורה, אבל עדיין כיף לשטוף את העיניים בשמלות צבעוניות, נשיות ומתנפנפות, מהסוג, שאם למדנו משהו משבוע האופנה האחרון, כנראה לא נזכה לראות ממנו הרבה בעונות הקרובות.

סיפור קצר

כל חורף אנחנו מתות על הקיץ, עד שהוא מכה בנו באמת ואנחנו נזכרות שבעצם, הוא כבד מנשוא. בואו נאמר שאם פבלוב היה מכניס שתי קלעפטס כמונו לניסוי, סופו היה להיכשל שהרי הנה זה שוב קורה – קצת שמש, טיפה'לה עלייה בטמפרטורות ואנחנו כבר מריירות על הקיץ, ולא סתם על קיץ, על שורטס קצרצרים ומאווררים, בדיוק כמו שהדוד החביב מסביר פה בסרטון:

והנה כמה יציאות קצרות משבועות האופנה האחרונים שלא היינו מתנגדות לפתוח איתן את הקיץ (רק בלי הרגליים הגרומות והמלחיצות של הדוגמניות):

השבוע שהיה: הטוב, הרע והמכוער

נתחיל בחדשות הטובות. ביום שישי (ה- 26.2), החל מהשעה 13:00, תיערך ההגרלה הגדולה והמדוברת שלנו. חוץ מזה, יחכו לכם גם 40% הנחה וקרנבל פורים שמייח.

ההגרלה הגדולה של טנטי בקי

ועכשיו, לחדשות היותר טובות. החלטנו לסכם את השבוע כמו בחדשות אז דמיינו את הסימפוניה של מייקל נימן ברקע, וצאו לדרך…

הטוב

» השבוע גילינו לראשונה את The Lake & Stars, מותג לנז'רי חלומי של שתי מעצבות, ניקי דקר ומעיין זילברמן (כן, כן, משלנו, ועוד היישר מהקיבוץ). השתיים שחררו לאחרונה את קולקציית אביב-קיץ 2010 שלהן ומדובר ביצירות מופת שיודעות להתייצב בדיוק מושלם בין הרומנטי לסקסי.


» הכניסה לאתר הזה הוציאה מאיתנו הרבה אנרגיות רעות, מזל שמה שהסתתר בפנים הצליח למחוק את חווית המשתמש האיומה. מאחורי המותג Swash עומדים צמד מעצבי האופנה בוגרי הסנטרל סיינט מרטינס, שרה סוואש וטושיו יאמאנקה. קולקציית אביב-קיץ 2010 שלהם נקראת Dream Machine ואי אפשר להתעלם מהמוטיב הפרחוני ששולט בה. אמנם קשה לומר שפרחוניות כבדה מקיר לקיר עושה לנו את זה בימים כתיקונם, אבל הפעם מדובר ביציאה מרנינה.


הרע

» לא כולם יסכימו שזה רע, למעשה, הרוב אולי יחזיקו בדעה שמדובר בהיפך הגמור, אבל סדרת שערי העירום החדשה של מגזין LOVE לא רק מעלה את השאלה מה הקשר בין הברזילאי של נעמי קמפבל לאופנה, אלא בעיקר מיותרת, שלא לומר משומשת. עם כל הכבוד לקייטי גרנד, העורכת המיתולוגית של The Face, POP, ועכשיו LOVE, כולנו ראינו את הפושפוש של קייט מוס ואת הבוביז של לארה סטון יותר מפעם אחת, אז לבוא ולאוורר את חבורת האנורקטיות האלה בעירום מלא על השער, זה סוג של פרובוקציה בשקל, לא?


» עוד אחת שעצוב לנו לאללה לארח תחת הכותרת 'רע', היא כריסטינה הנדריקס, המזכירה העסיסית מ"מאד מן". בדרך כלל מדובר בג'ינג'ית הורסת, רק שמשום מה הניו יורק מגזין הצליח לגרום לה להיראות כמו אחת החלבניות של בני היל. פוי.

המכוער

» עצוב. עצוב לנו שדווקא יקירנו, מארק ג'ייקובס, מאכלס את משבצת המכוער, אבל הפעם מגיע לו. ג'ייקובס שלנו לקח את המונח הובו-שיק צעד אחד רחוק מדי ושיחרר לאוויר העולם תיק בהשראת שקית זבל. ייתכן והיינו אומרות שמדובר בגימיק נחמד אלמלא תג מחיר של 1,960 דולר שמתלווה לשטות הזאת.


» מעולם לא הבנו את הביג הו-אה סביב אלכסה צ'אנג. עכשיו, כשהיא פוזלת אלינו מהשער של ווג הבריטי עם כפכפי עץ (!), בכלל אין מה לדבר. נקסט!

אלקסה צ'אנג והכפכפים

נאמר כבר הכל

נאמר עליו כבר הכול. שהיה אדם לחוץ ולא נחמד, כמו שאמן מסוגו אמור להיות. שאחרי מות אימו והתאבדותה של חברתו הטובה כבר לא ראה טעם לחיים. בכלל, היה גדול מדי עבור החיים הקטנים והבינוניים הללו.

סופר עליו כבר הכול. על קרב הדיוות הגדול בין ליידי גאגא ודפני גינס על הזכות לנעול את נעלי הארמדילו האימתניות שעיצב. על תצוגות האופנה שלו שתמיד היו גדולות מהחיים, בין אם היו מעורבים בהם זאבי פרא, הולוגרמות של קייט מוס, פרפרים חיים, דוגמנית קטועת רגליים וכו' וגו'.

כמובן שאין להתעלם מרשימות הסלבס שעזרו לקריירה שלו לנסוק מעלה. ביורק, שרה ג'סיקה פארקר, ריהאנה, דרו ברימור, בת' דיטו, ליידי גאגא ואפילו צ'רלס, הנסיך הבריטי קפוץ התחת. ובכל זאת, קשה להתעלם ממותו הטראגי של אלכסנדר מקווין. מעצב אופנה, אמן וגאון שלא הכרנו אישית אבל מותו הצליח להעיב לנו על מצב הרוח בימים האחרונים.


וכאילו זה לא מספיק, נחתה עלינו גם הידיעה על הגעתה הצפויה של "ברשקה", חברת הבת של "זארה", לישראל, שרק הוסיפה לנו לדכדוך הכללי. שלא תבינו לא נכון, אנחנו חובבות זארה ידועות ולפעמים אפילו אפשר לתפוס אותנו מרחרחות כאחרונות הטינאייג'ריות בין מדפי "פול אנד בר". אבל משהו בהסתערות ההמונית על ישראל מטעם כל רשתות האופנה הבינלאומיות להמונים, גורם לנו לחשוש לא רק ממראה התלבושת האחידה שגם ככה מאפיין את הרחוב הישראלי אלא גרוע מזה, מאובדן חדוות השופינג השמורה לנסיעות הנדירות שלנו לחו"ל. על גורלם של המותגים המקומיים אנחנו בכלל לא רוצות כבר לדבר. אנחה.

היסטריית ההיפסטרים

לפני הכול – הגיע הזמן לסיים את מבצע הפייסבוק שהרצנו בשבוע שעבר, אז בואו להכיר את הנעליים שזיכו את בעליהן, דפנה וכמן,  ב-200 שקלים לבזבוזים פרועים בטנטי בקי, ואל תשכחו את מוסר ההשכל – שווה להיות חבר שלנו בפייסבוק.

ולעניינינו. היפסטרים, או אם תרצו, מאגניבים, מהלכים עלינו קסם לאחרונה. לא כי אנחנו מתות על המשקפיים המזויפים או על שיער פנים (או בית שחי נשי) שיצא מכלל שליטה, פשוט קשה להתעלם מהם בימים אלו. אתרי היפסטרים קמים במהירות שבה פייסבוק משנה את ההום פייג' שלו ויש להודות שרובם מצליחים לספק לנו שעות של הנאה.

קחו למשל את Unhappy Hipsters, בלוג טמבלר חדש שלוקח אימג'ים ממגזין העיצוב Dwell ומוסיף להם כיתובים משעשעים וציניים שגורמים לאותם היפסטרים מעוצבים להיראות מאוד בודדים ולא מאושרים בבתים המושלמים שלהם.גם Hipsters have to pee הוא טמבלר טרי וקורע ששם לעצמו למטרה את אותן פוזות של בלוגריות אופנה מאגניבות. נו, אלו שתמיד נראות כאילו הן מתות להשתין. my parents were awesome נותן להיפסטרים מקום להתרפק על ההיפסטריות של ההורים שלהם, כי ככה זה היום, כבר לא צוחקים לאמא על הפדלפון, אלא מעלים תמונה שלו לטוויטר.

אם לשפוט מהפליקרים, הטאמבלרים והטוויטרים של ההיפסטרים המובילים, מדובר ברוב המקרים בחתולאים גאים, אבל זה לא מונע מהטאמבלר hipster puppies להתקיים ולתפוס תאוצה. ברור שאי שם כבר קיים או מתהווה לו אחד כזה חתולי.

החומרים מהם עשויות נעליים מושלמות

» 200 שקלים לבזבוזים פרועים בטנטי בקי. פרטים ממש פה למטה, בסוף הפוסט.

השבוע נחת לנו במייל לינק מופלא לאתר אוסטרלי בשם shoes of prey שנותן לכם אפשרות להרכיב לעצמכם נעליים עם איזה צורה, צבע, מרקם וגזרה שאתם רק רוצים. זה כמובן עורר בנו ערימות של תקווה וזרק אותנו לפנטזיות פרועות על נעלי החלומות שלנו.


אלוהים יודע שבכוחנו להתלונן על כל זוג נעליים שרק נקרה בדרכנו ולמצוא בו פגמים, פספוסים ושאר חסכים. אבל דווקא כשנותנים לנו הזדמנות להגשים ולהרכיב את הזוג המושלם, נתקענו. כנראה שבאמת צריך להיזהר עם המשאלות שלנו.

מתברר שדווקא כשכל האפשרויות פתוחות, עדיף שלא ללכת על האופציה הפרקטית אלא דווקא להתפרע עם כל המרכיבים, רק ככה התוצאה משביעת רצון. ואם כבר להתפרע, היינו שמחות לייצר לעצמנו נעליים בסגנון של אנדריאה צ'אבס, מעצבת נעליים ברזילאית,  שכל נעל שלה היא יצירת אמנות בפני עצמה.


הנעליים ה"בלתי נראות" של צ'אבס מכוסות שברי זכוכית היוצרים אפקט של אשליה אופטית מטשטשת ומתעתעת ובו במקביל גם משתלבות באופן מושלם עם הסביבה שלהן.


נעלי הפריזמה המורכבות שלה נראות כמו יצירת אוריגמי מופלאה שאפילו הצל שהן יוצרות מרתק בפני עצמו.


והנעליים המכונות "צורה וטקסטורה", טוב, בטח כבר הבנתם לבד. לנו הן מזכירות ריבועי גבינה צהובה וזה כבר עושה לנו טוב על הלב.


מבט חטוף בזוג נעלי ה-Twirl של צ'אבס מסגיר מיד השפעות מצד מעצבים כמו מרטין מרג'יאלה, איסי מיאקי, רייי קוואקובו ויוז'י ימאמוטו. אם תשאלו אותנו, יש לא מעט השפעה גם מצד marloe.


הסגנון של צ'אבס, ובעיקר נעלי המראות שלה, הזכיר לנו קצת את הדגם האחרון של United nude, מותג שבדרך כלל לא מרגש אותנו בצורה מיוחדת, אבל הפעם היינו חורגות ממנהגנו, בעיקר בגרסת התכלת.


האמת היא שגם את דגם Eden של קארי לופט לא היינו בועטות מהמיטה, למרות שיש סיכוי לא רע שנפגע בעצמנו עם עקב כזה.


שלא לדבר על נעלי הפסיפס של ת'אקון שעולות 1150 דולר וכנראה לעולם לא יהיו שלנו.


ואולי בכלל כדאי שנגשים את התאווה החדשה הזאת שלנו לנעלי פסיפס ומראות וגם נמחזר את הדיסקים הישנים שלנו על הדרך, כמו שעשתה לוסינדה מהבלוג thrift and thread.


ומה איתכם? אם יש לכם נעליים מיוחדות, מעניינות, משוגעות, מצחיקות או מטורפות, אתם מוזמנים להעלות את התמונה שלהן לקיר של טנטי בקי בפייסבוק והזוג שהכי יגניב אותנו יזכה אתכם ב-200 שקלים לרכישה פרועה אצלנו בחנות.

נקמת הלוזרים

או.קיי, דאטס איט, הגיע הזמן לפוסט בסגנון ה"לוזרים זה השחור החדש". מצטערות, קלבה אהובתנו, אנחנו יודעות שממש לא מזמן כתבת על הנושא, אבל מה לעשות שהפרסומות של Glee שטפו לנו את המוח עוד הרבה לפני, שלא לדבר על אלירז, נער השוליים שכבש לנו את הלב וההורמונים עוד כששודרו תעודות הזהות של המתמודדים בפרק הראשון של "האח הגדול".

נראה כי מה שהתחיל אצלנו כסטייה עוד בניינטיז, עם התמכרויות קשות לסדרות מופת כמו "My so called life" (הו, ג'ורדן קטלאנו, מדוע בחרת להפוך לנער אימו מטופש בגילך המתקדם?) ו"Freaks and Geeks" (כן, באפי, גם את ברשימה, תניחי את מיסטר פוינטי בצד ותנשמי עמוק), שהעמידו את הלוזרים במרכז הבמה, הופך השנה למיינסטרים אירוני שכזה.

OCD זה ה-O.C החדש

קלואי סביני בכבודה ובעצמה לא הייתה לובשת את זה טוב יותר

ההוכחה הניצחת לזה היא כנראה הבחירה המשמחת של ווג האמריקאי בטינה פיי הקלאמזית לקאבר של גיליון מרץ. סמכו על אנה ווינטור שתדע לגרום לכל המתחרים להחוויר עם הבחירות הבנאליות שלהם (ויקטוריה בקהאם המטונפת ל"גלאמור", קייט מוס המשומשת ל"הארפרז באזאר", קירה נייטלי המורעבת ל"אל" והנורא מכל – מייגן פוקס הדראג קווינית ל-"W").

הו אמה, הו נעליים. אנחה

הוכחה לא פחות ניצחת לנקמת היורמים היא העובדה שאם מחפשים בגוגל את הצירוף "אמה פילסברי" ו"אופנה", מקבלים כמות די פסיכית של תוצאות, רובן מכתירות את היועצת הג'רמופובית של "Glee" כפאשן אייקון שעוקף את בנות "מאד מן" בסיבוב ומדריכות את הפאשניסטה המתחילה כיצד להפוך למיס פילסברי ענוגה במחי ארנק. ועד ש"J.crew", המותג החביב עליה, יהיה זמין גם בארץ, קבלו את גרסת טנטי בקי למראה השביר-רומנטי של אמה.