ארכיון התג: ז'אן פול גוטייה

אנחנו נשארות בארץ

הבלוגוספרה האופנתית שוב רוחשת כמרקחה, הפעם תודות לקולקציה שעיצב זק פוזן לרשת "טארגט" המנג'סת. עוד לא הספיקו האמריקאיות הממוזלות לרוקן את המדפים מהקולקציה שהותירו שם האחיות לבית "רודארטה" והסחורה של פוזן כבר דופקת בדלת.


הראשונים שקיבלו את זכות החשיפה הבלעדית של הקולקציה היו Fashionista, ולא אנחנו (יום יבוא, אנחנו אומרות לכם), וב-25 באפריל כבר יוכלו הפאשיוניסטות דוברות האנגלית למרפק זו את זו ולהתקוטט על הזכות לרכוש פוזן בכמה עשרות דולרים בלבד.


בינינו, גם אם זק בכבודו ובעצמו היה שולח לנו כרטיס טיסה במחלקת עסקים, מתחנן שנסגור את החנות לשלושה ימים ונבוא להפניק את עצמנו בכמה פריטים שרק נרצה, חינם אין כסף, סביר להניח שהיינו מוותרות.


רוב הפריטים נראים כמו שאריות אייטיז מביכות שבוודאי לא יצלחו בכבוד את בדי "טארגט" הזולים. למעשה, הפרחוניות הילדותית והבוהו-שיק ששולטים בקולקציה, הזכירו לנו את הבלוג שכבר כתבנו עליו כאן, שמסקר את אופנת "רוזאן" פרק אחר פרק. זה לא שהיינו מסרבות לשבת בחוף הילטון עם בגד הים המוזהב או להתחמם בחורף עם ג'קט העור האדום של מיסיה פוזן, אבל אנחנו מעדיפות להתאפק ולחסוך את מעותינו עד שגוטיה ישחרר את הקולקציה שלו ל"טארגט", בתקווה ששם נראה קצת יותר יצירתיות.


דווקא שיטוט אקראי באתר של המאייר השוודי רוברט לינדסטרום הצליח לשחרר מאיתנו יותר התלהבות. הגרפיקאי המוכשר הגה שלוש שמלות מושלמות ומעיל ברוח הסיקסטיז והעניק להן טאץ' עתידני ומתוחכם שמזכיר לנו קצת את ימיה הטובים של סיגל דקל. למרבה הצער לא ניתן לקנות את השמלות, אבל לינדסטרום מוסיף שאולי יום אחד זה יקרה. הלוואי.



בעירי היו שתי עלמות

שתי הצצות לשני קמפיינים חדשים הצליחו לגרום לנו למעט נחת בימים טרופים אלו. האחת שייכת לג'ורג'יה מיי ג'אגר, בתם תפוחת השפתיים של מיק ג'אגר וג'רי הול, שמככבת בקמפיין החדש של ורסאצ'ה מבית היוצר של צלם-העל, מריו טסטינו. אמנם קשה לומר שהיצירות של ורסאצ'ה קולעות לטעמנו האישי, אבל אין ספק שדונטלה שיחקה אותה עם הליהוק של ג'ורג'יה, שנראית כמו נערת ורסצ'ה מושלמת.

ג'ורג'יה מיי. כפרה על הגנים של אבא ואמא

היציאה היותר מוצלחת לטעמנו שייכת, איך לא, לאיט גירל הכי נכונה של סצנת האופנה, הלא היא דרי המינגוויי. נכדתו של ארנסט ובתה של מיוריאל, דופקת נוכחות בשלושה קמפיינים חדשים – אחד אפל ומסתורי של ולנטינו, שני צבאי וגברי משהו של ז'אן פול גוטייה ושלישי סקסי ונשי של ג'יפרנקו פרה.

המינגווי. אפלה וסגולת שיער

מה שאנחנו אוהבות בהמינגווי הצעירה (בת 21 בסך הכל) היא העובדה שבהתחלה לא ממש אהבנו אותה. כל עניין הבלונד, הייחוס המשפחתי והלסת הרובוטריקית פשוט לא עשו לנו את זה. אבל הנה, נכבשנו. היא לא יפה במובן הסטנדרטי של המילה, היא לא בלונדינית במובן הבוהק של המילה והיא לא ממש דוהרת על הייחוס המשפחתי שלה כמו שהייתם מצפים ממנה לעשות, ובדיוק בגלל זה קשה שלא לאהוב אותה.

גמישה וחושנית, ממש כמו סבא

מלקקת קירות עבור V magazine ועומדת נוח בשביל גוטייה

והנה אחת שממש, אבל ממש, לא אהבנו. מייגן פוקס מחליפה את ויקטוריה בקהאם בתור בובת הלנז'רי של ארמאני. קו דק מאוד מפריד בין זול לסקסי, לצערנו גם בקהאם וגם פוקס לא צלחו את הניואנס הזה בכבוד.

כבר עדיף את פוש ספייס