שנטי טנטי

לאחרונה התחלנו להרגיש שאנחנו, איך לומר, שקועות לנו קצת במרמרת. התבכיינו לכם פה שאנחנו לא מוצאות תיק ראוי ללפטופ המסורבל שלנו, אחר כך הצהרנו שלאור הטריילר ההורמונלי של סקס והעיר 2#, קארי ברדשואו ועדר הנשים שהיא רועה, יכולות לשכוח מאיתנו, ואם לא היינו שמות לב שהמצב קשה עוד היינו מקדישות את הפוסט הנוכחי לקולקציה החדשה של זארה שהמילה מאכזבת באמת קטנה עליה. אבל הנה, התעוררנו, קבלו אותנו מוארות ומתחזקות מתמיד בפוסט שכולו דברים יפים ונעימים שהצליחו להשרות עלינו מצברוח טוב בשבוע האחרון.

התכשיטים המהממים של calourette. מומלץ לבקר באתר ולשזוף גם את קולקציית תכשיטי המתעמלות החיננית

אפילו חלק מהקולקציה החדשה של האולסניות הדוחות תחת המותג Elizabeth and James הצליחה לקבל מקום של כבוד ברשימת הדברים שעשו לנו נעים

טוב, רשימה אופטימית כזאת לא יכולה להתקיים בלי ריור על דגם אלקסה של מלברי, נכון?

כוססות, כוססות, אבל חיבה ללקים, ברוך השם, לא חסר…

Tart deco של Essie

סקרלט ג'והנסון מדגמנת מלאכית עבור מנגו ועושה עבודה מושלמת והרבה חשק לתחרה לבנה

עושות קלוז'ר עם שרה ג'סיקה פארקר ומפרגנות על ההופעה ב"ווג"

ולפינאלה, הפרסומת של קולקציית בגדי הים החדשה של H&M, שסתם עושה לנו נעים בגב ומעוררת געגועים עזים לים ותלות קשה במכון כושר

נאמר כבר הכל

נאמר עליו כבר הכול. שהיה אדם לחוץ ולא נחמד, כמו שאמן מסוגו אמור להיות. שאחרי מות אימו והתאבדותה של חברתו הטובה כבר לא ראה טעם לחיים. בכלל, היה גדול מדי עבור החיים הקטנים והבינוניים הללו.

סופר עליו כבר הכול. על קרב הדיוות הגדול בין ליידי גאגא ודפני גינס על הזכות לנעול את נעלי הארמדילו האימתניות שעיצב. על תצוגות האופנה שלו שתמיד היו גדולות מהחיים, בין אם היו מעורבים בהם זאבי פרא, הולוגרמות של קייט מוס, פרפרים חיים, דוגמנית קטועת רגליים וכו' וגו'.

כמובן שאין להתעלם מרשימות הסלבס שעזרו לקריירה שלו לנסוק מעלה. ביורק, שרה ג'סיקה פארקר, ריהאנה, דרו ברימור, בת' דיטו, ליידי גאגא ואפילו צ'רלס, הנסיך הבריטי קפוץ התחת. ובכל זאת, קשה להתעלם ממותו הטראגי של אלכסנדר מקווין. מעצב אופנה, אמן וגאון שלא הכרנו אישית אבל מותו הצליח להעיב לנו על מצב הרוח בימים האחרונים.

וכאילו זה לא מספיק, נחתה עלינו גם הידיעה על הגעתה הצפויה של "ברשקה", חברת הבת של "זארה", לישראל, שרק הוסיפה לנו לדכדוך הכללי. שלא תבינו לא נכון, אנחנו חובבות זארה ידועות ולפעמים אפילו אפשר לתפוס אותנו מרחרחות כאחרונות הטינאייג'ריות בין מדפי "פול אנד בר". אבל משהו בהסתערות ההמונית על ישראל מטעם כל רשתות האופנה הבינלאומיות להמונים, גורם לנו לחשוש לא רק ממראה התלבושת האחידה שגם ככה מאפיין את הרחוב הישראלי אלא גרוע מזה, מאובדן חדוות השופינג השמורה לנסיעות הנדירות שלנו לחו"ל. על גורלם של המותגים המקומיים אנחנו בכלל לא רוצות כבר לדבר. אנחה.